אודות ענבי טלי
ענבי טלי הינו שם המותג שתחתיו נמכרת תוצרת חקלאית של כ-66 משקים ממושב לכיש.
האגודה החקלאית הוקמה בשנת 1966 על מנת לשווק את הענבים והתוצרת החקלאית של חברי האגודה ישירות למשווקים ולרשתות השיווק. הארגון החקלאי במסגרת האגודה, מספק לחקלאים שירותי שיווק, רכש מרוכז, הדרכה חקלאית, סיוע ותמיכה בגידול ובפיתוח, ללא מעורבות בכספי המשק הפרטי – כל יחידת משק במושב הינה עסק פרטי. קיימות עדויות היסטוריות המוכיחות כי בלכיש מגדלים ענבים, עוד מקדמת דנא.
גידולי הגפנים נראים בבירור בתבליט מארמונו של סנחריב, המתאר את כיבוש לכיש בשנת 701 לפנה"ס ונמצא כיום בחדר 10 במוזיאון הבריטי הלאומי, בלונדון. כבר 2700 שנה אבות אבותינו מגדלים ענבים בבית הגידול האופטימלי לענבי מאכל. החקלאים הישראלים של ענבי טלי ממשיכים מורשת עתיקה של גידול והשבחת גפני מאכל, בשילוב טכנולוגיה מתקדמת (מגוון סטארטאפים ישראלים בתחום האגרו-טק) ואימוץ שיטות גידול מתקדמות.
פחות אוהבים לקרוא? תמצתנו לכם את כל הסיפור לסרטון קצר, תהנו!
ב-1986 הוקם המותג ״ענבי טלי״ בעקבות הצורך לבדל את תוצרת כורמי המושב מהמתחרים,
ולהדגיש את האיכות הגבוהה של ענבי מושב לכיש. בגלל אילוצי רישום שם מסחרי נבחר השם ענבי טלי ולא ענבי תמי (השם ״תמי״ היה בשימוש ע״י מפעל השימורים ״פרי-זה״ בחדרה) והשאר היסטוריה. כיום אין דבר יותר מזוהה עם מושב לכיש מאשר שם המותג "ענבי טלי " והג'ינגל הקליט שכולם מכירים – ״ענבי טלי – כל עינב זהב!״. המותג ענבי טלי מזוהה בעיקר עם ענבי המאכל של מושב לכיש, אך בנוסף נמכרים תחת המותג גם פירות וירקות נוספים כמו פירות נשירים, עגבניות ופלפלים. ענבי טלי השקיעו בעשורים האחרונים בתהליכי אקלום זני פיתוח של חברות פיתוח זנים בינלאומיות מובילות ונחשבות ביותר בעולם, כמו חברת Sun-World. מחלקת מחקר ופיתוח עם האגרונומים של ענבי טלי הצליחו לאקלם מגוון רחב של זני פטנט ייחודיים בטעמים מפתיעים (כמו סייבל), פציחים ובעלי חיי מדף ארוכים יותר מול זני העבר, כולל זנים מיוחדים לתקופת סתיו והחורף, ביניהם אוטום קריספ וסקרלוטה. ענבי טלי מקדמים מערך בקרת איכות מתקדם כולל שימוש בטכנולוגיה עדכנית לבדיקת מתיקות, גודל, נראות ואיכות הפרי. הכל כדי להביא לצרכן חוויה רב חושית המשלבת טעם משובח ופציחות מענגת בכל ביס.
מושב לכיש
כחלק מהקמת חבל לכיש ובמטרה ליצור רצף התיישבות יהודי באזור שהיה עד אז פרוץ ומסוכן, הוקם מושב לכיש ביוני 1955 מזרחית לעיר קרית גת. מושב לכיש עלה לקרקע תחילה כהיאחזות נח"ל ע"י 3 גרעינים יוצאי מושבים וקיבוצים. במהלך כ-5 שנים ראשונות להקמתו, פעל המושב כ"מושבוץ" (שילוב של קיבוץ ומושב) ובפברואר 1960, עם המעבר לבתי הקבע, קיבל היישוב את מעמדו הנוכחי והוגדר מושב עובדים.
בלכיש 66 משקים חקלאיים, כולם פעילים, ובנוסף עוד כ-160 משפחות המתגוררות בשתי ההרחבות של המושב, חלק גדול מבין התושבים בלכיש הם “בנים ממשיכים” חלקם עובדים במשק החקלאי של ההורים וחלקם מתפרנסים מעבודות שונות, בתוך או מחוץ למושב. האגודה מספקת שירותי ארגון ושיווק ללא מימון או התערבות בפעילות הכלכלית של החבר. כמו-כן בלכיש פועלת גם אגודה קהילתית שאחראית על פיתוח וארגון חיי הקהילה ובכלל זה: חינוך, תרבות, תשתיות, פיתוח ועוד.
תל לכיש - החקלאים הקדומים
מושב לכיש נקרא ע”ש תל לכיש הנמצא בצמוד ליישוב. חפירות ארכאולוגיות שבוצעו בתל לכיש חשפו ממצאים ארכאולוגים עוד מהתקופה הנאוליתית (7500 – 4000 לפנה”ס). בתקופת הברונזה (3150 – 1200 לפנה”ס) לכיש היתה עיר חסות מצרית והיא מוזכרת לראשונה “במכתבי אל עמרנה” שבמצרים העתיקה (המאה ה-14 לפנה”ס). בתקופת מלכות יהודה היתה לכיש העיר השנייה בגודלה לאחר ירושלים. היא היתה מבוצרת בחומה כפולה ובה ישב דרך-קבע חיל המצב של מלכי יהודה.
בשנת 701 לפנה”ס יצא סנחריב מלך אשור למסע כיבושים בכל איזור ישראל וסוריה “וּבְאַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה לַמֶּלֶךְ חִזְקִיָּה, עָלָה סַנְחֵרִיב מֶלֶךְ אַשּׁוּר עַל כָּל עָרֵי יְהוּדָה הַבְּצֻרוֹת וַיִּתְפְּשֵׂם, וַיִּשְׁלַח חִזְקִיָּה מֶלֶךְ יְהוּדָה אֶל מֶלֶךְ אַשּׁוּר לָכִישָׁה לֵאמֹר חָטָאתִי,” (מלכים ב’ פרק י”ח, פסוקים י”ג-י”ד) לאחר קרב ארוך וקשה, הצליח סנחריב לכבוש את העיר לכיש “אַחַר זֶה, שָׁלַח סַנְחֵרִיב מֶלֶךְ אַשּׁוּר עֲבָדָיו יְרוּשָׁלַיְמָה, וְהוּא עַל לָכִישׁ, וְכָל מֶמְשַׁלְתּוֹ עִמּוֹ” (דברי הימים ב’ פרק ל”ב, פסוק ט’). לכיש אמנם חרבה לאחר אותו קרב, אך זכתה לפרסום עולמי בזכות תבליט ענק שנחשף בטרקלין האירוח בארמונו של סנחריב מלך אשור, בנינווה, המספר את כל מהלך הקרב. בתבליט נראות היטב גם הגפנים שגידלו תושבי לכיש הקדומים סביב עירם. מכאן ברור שגם תושבי לכיש העתיקה עסקו בגידול ענבים לפרנסתם. במובן זה, אפשר לומר שתושבי לכיש של היום ממשיכים את דרכם של תושבי לכיש הקדומה.
