אסף ארד
את הענב הראשון הוא בוצר ביוני, את האחרון בסוף דצמבר ויש לו 20 זנים, איזה הוא הכי אוהב? קשה להחליט
נורית ויצו כהן
חקלאים כבר 65 שנה
נורית וייצו הם "מהמייסדים", עושים חקלאות כבר 65 שנה, ניסו כבר את כל סוגי הגידולים כמעט אבל הענבים "ניצחו" את כולם, הם אוהבים את כל זני הענבים, השאלה מה אומרים במשפחה…
לגור בלכיש
הם פה מההתחלה! יצו בא כחייל כשלכיש עוד היתה היאחזות, נורית הגיעה מיד אחרי הצבא, כשנכנס לחדר האוכל עיניהם הצטלבו ומאז הם ביחד!! 63 שנים, לאורך השנים גידלו ירקות, כותנה, כבשים, אגסים, פרחי שעווה ועכשיו רק ענבים. התחילו מ-5 דונם, כיום יש 100 דונם.
הפסקת קפה
קפה ראשון לחוד, יצו עם הזריחה, נורית אחרי, אבל ארוחת בוקר תמיד תמיד ב 8.30 ביחד כשנורית גוררת את עגלת ההגשה הישנה, עמוסה בכל טוב.
הכי אוהבים בחקלאות
נורית: לעבוד יחד. יצו: ולראות בכל שנה את ההתחדשות של הטבע, כמו לידה מחדש.
מילה על העתיד
לצערם אף אחד מהילדים לא בחר לגור בלכיש אבל הם גאים מאוד במושב ובחלקם בהקמתו, וכשיצאו לפנסיה? צוחקים.. הם בני 83-84, רק רוצים להמשיך יחד להגשים את החלום.
הכי מאתגר
נזקי טבע (אמרו פה אחד) ברד, שרב, השנה הסופה הגדולה הרסה להם את החממה.
זן הענבים שהם הכי אוהבים
הם אוהבים את כל זני הענבים אבל המשפחה אוהבת הכי הכי את האוטום קריספ, למה? אי אפשר להסביר, צריך לטעום…
שיתוף
סיפורים נוספים של מגדלים
יפתח כהן ודנה ברנע
כשהכירו הוא לא האמין לה שהיא באמת מתעניינת בחקלאות… ואיזה זן הם הכי אוהבים? את זה שסוגר את העונה
זיגי פרום
ההורים עלו מאמריקה מתוך ציונות, באו להיות חקלאים, משפחה מסורתית בישוב חילוני, הביאו רוח קצת שונה אבל תמיד ראה במורכבות הזאת יופי.
אהוד, רן ואמיר שאול
כמו כל הילדים בלכיש, גם רן ואמיר תמיד עזרו במשק של ההורים, כשגדלו בחרו בחקלאות כדרך חיים, כיאה לשני הפכים, גם זני הענבים האהובים אליהם שונים לחלוטין