משפחת שריג
מרים ושלמה באו ללכיש לאחר מות אחיו של שלמה, כיום ניצן מחדשת את המשק, "לנהל משק חקלאי כאישה, זה לא קל אבל אני אוהבת את ההשתנות והאתגר, אין יום שדומה לקודמו…"
זיגי פרום
לא רק חקלאי
ההורים עלו מאמריקה מתוך ציונות, באו להיות חקלאים, להיאחז בקרקע! ניסו מושב אחד וגם קיבוץ ובסוף השתקעו בלכיש, ההתחלה הייתה מאוד קשה, כיום הוא מברך על העקשנות שלהם.
לגור בלכיש
הגיע עם המשפחה בסוכות 1960 כשהיה בן 3, משפחה מסורתית בישוב חילוני, אבל תמיד ראה במורכבות הזאת יופי. מילדות נמשך לחקלאות אבל הפרנסה הייתה קשה. תואר ראשון עשה בפקולטה לחקלאות, אח"כ עסק בחקלאות בסין ובעוד ארצות אקזוטיות ואז חזר "ליישר" את המשק. עכשיו, כשקצת יותר רווח לו הוא לומד לתואר שני מחשבת ישראל, מתחבר לשורשים… כראוי לחקלאי!
הפסקת קפה
יש לו הרבה שיחות עם גבי יפרח מנהל המשק שלו. הם מסתובבים הרבה ביחד בשטח, אבל אין נוהל קבוע של הפסקת קפה, כנ"ל עם סגולה, רעייתו ושותפתו ,שאחראית על הניירת ,המנהלות, ותקשורת עם הבנק. לפעמים מספיקים איזו ארוחת בוקר משותפת אבל לא משהו קבוע.
הכי אוהבים בחקלאות
אוהב את החופש לנהל את הזמן של עצמו, ומאוד גאה שמגשים את החלום הציוני חקלאי של אבא.
מילה על העתיד
הוא בהחלט מקווה שאחד הילדים יבחר להמשיך את המשק ואף יביא ענף חקלאי משל עצמו, שהחקלאות תמשיך להתפתח לכיוונים חדשים, בנוסף לענבים כמובן.
הכי מאתגר
האי וודאות שבחקלאות קשה, יש הרבה גורמים שאתה לא שולט בהם, החל ממזג האויר וכלה בהחלטות רגולטוריות, אבל בטוח שאם נהיה הכי טובים נצליח לעבור גם תקופות קשות ובכך הוא מאוד גאה בענבי טלי, כי יש באמת שאיפה למצוינות.
זן הענבים שהם הכי אוהבים
קשה לבחור זן מועדף הרי "כולם היו בני", אם לבחור את הכי אהוב אז באופן אישי הכי מתחבר לסייבל שיש לו ארומה יוצאת דופן.
שיתוף
סיפורים נוספים של מגדלים
אבי דיאמנט
הוא הגיע ללכיש בעקבות האהבה לאורלי, אחר כך התאהב גם בחקלאות, לדעתו הזן המנצח זה אוטום קריספ
רן נאמן
כילד הוא לא דמיין שיהיה חקלאי אבל אחרי 20 שנה באינטנסיביות של תל אביב הספיק לו! ובבחירת זן הענבים המועדף הוא "הולך עם הזרם"