משפחת שריג
מרים ושלמה באו ללכיש לאחר מות אחיו של שלמה, כיום ניצן מחדשת את המשק, "לנהל משק חקלאי כאישה, זה לא קל אבל אני אוהבת את ההשתנות והאתגר, אין יום שדומה לקודמו…"
משפחת שריג
ציונות שורשית מתקדמת
חקלאות מסורתית עם חדשנות אקולוגית, משק בן דורי בניהול נשי, ניצן מחדשת את המשק המשפחתי ברוח יצירתית וקשובה.
לגור בלכיש
שלמה גדל בקרית ביאליק ולמד בית ספר חקלאי, מרים גדלה במושב בית שערים, ללכיש הגיעו בעקבות נפילתו של אריק, אחיו של שלמה, שחלם להקים משק בלכיש, שלמה שהיה אז איש צבא, החליט להשתחרר מהצבא "ולהתגייס" למשק , "וכיתתו חרבותם לעיתים…". ניצן (וארי אחיה) כבר נולדו בלכיש, אחרי לימודים וחוויות רבות בעולם, ניצן החליטה לחזור לנהל את המשק המשפחתי, כיום שלמה ומרים מסייעים כמיטב יכולתם.
הפסקת קפה
מלבד ענבים הם מגדלים גם רימונים, פקאן וורדים למיצוי (לקוסמטיקה ואפיה, סיפור מעניין בפני עצמו), אז בכל פעם שמשהו מבשיל ניצן מביאה להורים צלחת ביכורים יפה.
הכי אוהבים בחקלאות
שלמה התאהב בעבודת האדמה בעקבות אירוע במלחמת העולם השניה ועד היום מרגיש קשר חזק לאדמה, ניצן אוהבת את ההשתנות והאתגר, אין יום שדומה לקודמו, זו עבודה שדורשת למידה וחדשנות מצד אחד, מצד שני התמדה וסובלנות.
מילה על העתיד
שלמה מקווה שהחקלאות הישראלית תמשיך לשגשג, בעיקר בלכיש כמובן (-: , ניצן מוסיפה שהיא מקווה שהחקלאות המקיימת – עם סובלנות לסביבה תתפוס יותר תאוצה.
הכי מאתגר
לנהל משק חקלאי כאישה, שזה תחום גברי יחסית, זה לא קל, בעיקר כשהיא רק בתחילת הדרך ונדרשת המון למידה ופיתוח של המשק, אבל כיום יותר ויותר נשים נכנסות לחקלאות והיא בהחלט מרגישה אחווה נשית, ויש גם גברים שמסייעים בשמחה.
זן הענבים שהם הכי אוהבים
מהזנים החדשים הם מאוד אוהבים את הסקרלוטה, הטעם… הצבע… וגם עדיין אוהבים את הזנים הותיקים עם החרצנים, זה יוצא דופן, הם יודעים, ככה הם… שומרים להם נאמנות.
שיתוף
סיפורים נוספים של מגדלים
אבי דיאמנט
הוא הגיע ללכיש בעקבות האהבה לאורלי, אחר כך התאהב גם בחקלאות, לדעתו הזן המנצח זה אוטום קריספ
רן נאמן
כילד הוא לא דמיין שיהיה חקלאי אבל אחרי 20 שנה באינטנסיביות של תל אביב הספיק לו! ובבחירת זן הענבים המועדף הוא "הולך עם הזרם"