משפחת שריג
מרים ושלמה באו ללכיש לאחר מות אחיו של שלמה, כיום ניצן מחדשת את המשק, "לנהל משק חקלאי כאישה, זה לא קל אבל אני אוהבת את ההשתנות והאתגר, אין יום שדומה לקודמו…"
בהתחלה לא חשבו בלכיש שהכרמים יצליחו, אבא שלו היה מהראשונים שהחליטו לנסות, כיום הוא כבר "אימפריה". את הענב הראשון הוא בוצר ביוני, את האחרון בסוף דצמבר ויש לו כ-20 זנים.
ההורים באו ללכיש בשנות ה-60, אסף כבר נולד פה, הם היו מ-4 המשפחות הראשונות שגידלו כרמים אבל לקח הרבה זמן עד שראו ברכה בעמלם, אסף נכנס למשק ב-92', כשהתחיל היו להם 50 דונם, כיום יש 500! הכל של ענבי מאכל, חלק מהשטחים הוא מעבד לבד, חלק בשותפויות, מאוד מאמין בעבודת צוות. את הענב הראשון הוא בוצר ביוני, את האחרון בסוף דצמבר, כ-20 זנים.
5.00 בבוקר כל הצוות הבכיר נפגש, קצת סיפורים וקשקושים, עוברים רגע על תוכנית העבודה היומית והשבועית ויוצאים לשטח
ענבים הם כמו ילדים, משהו חי, אתה חייב להשקיע, לטפח, להיות קשוב לצרכיו וכשהוא מבשיל- יפה ומתוק – אתה מרגיש גאווה
שהעסק יוכל לתפקד גם בלעדיו והוא יוכל לנוח "תחת גפנו ותאנתו" או על איזה חוף בקריבים….
לכל כרם וכל חלקה יש את הצרכים שלה, זה תלוי בהרבה גורמים, מיקום, גובה, היסטוריה, שכנים… והאתגר הוא לזהות את הבעיות ולתת מענה לכל כרם באופן פרטני.
אדורה, אסף הראשון שנטע אותו בלכיש (לקח הימור על זן חדש) והצליח, ענב שחור, גדול, מתוק ופציח
מרים ושלמה באו ללכיש לאחר מות אחיו של שלמה, כיום ניצן מחדשת את המשק, "לנהל משק חקלאי כאישה, זה לא קל אבל אני אוהבת את ההשתנות והאתגר, אין יום שדומה לקודמו…"
הוא הגיע ללכיש בעקבות האהבה לאורלי, אחר כך התאהב גם בחקלאות, לדעתו הזן המנצח זה אוטום קריספ
כילד הוא לא דמיין שיהיה חקלאי אבל אחרי 20 שנה באינטנסיביות של תל אביב הספיק לו! ובבחירת זן הענבים המועדף הוא "הולך עם הזרם"
כתבות עיתונות בכל הערוצים ובכל המגזרים וגם בעיתונות העולמית