משפחת שריג
מרים ושלמה באו ללכיש לאחר מות אחיו של שלמה, כיום ניצן מחדשת את המשק, "לנהל משק חקלאי כאישה, זה לא קל אבל אני אוהבת את ההשתנות והאתגר, אין יום שדומה לקודמו…"
איתן ועמיר פאר
לא העיזו לדמיין את כל הפאר הזה
יעל ואיתן הם מדור המייסדים, זוכרים היטב את המפגש הראשון על הגבעה החשופה, היום הכל מלא כרמים. הם נולדו מושבניקים ובאו ללכיש לבנות מושב חדש, אבל כשעמיר גדל, הבחירה שלו בחקלאות בכלל לא היתה מובנת מאליה, ואיזה זן הם הכי אוהבים? "ברור- סייבל!! מנצח את כולם, אבל במשפחה חושבים אחרת…"
לגור בלכיש
יעל ואיתן פה מהיום הראשון! שניהם גדלו במושבים, שירתו בנח"ל והיו בין מקימי לכיש, עמיר כמובן נולד פה ועזר במשק מגיל צעיר אבל לא היה בטוח שרוצה להיות חקלאי, הלך, טייל, למד, החליט על שנתיים ניסיון… ונשאר
הפסקת קפה
3 פעמים בשבוע אוכלים ארוחת בוקר יחד, איתן חותך סלט, שם בצלוחית את הזיתים שהכין עם הנכדה (יש לו אספקה לשנה) וקורא לעמיר שיצטרף לשולחן.
הכי אוהבים בחקלאות
עמיר: את הזריחה בבוקר, איתן: מרגיש כל בוקר שיוצא לספארי – הנופים, החיות…
מילה על העתיד
איתן: כשאני רואה את הדור השלישי "תופס פיקוד" במושב אני מרגיש שזה כמו חותמת "עשיתם את זה נכון" עמיר מסכים ומוסיף שהוא מקווה שכך ימשיך – בניגוד למקובל בשוק, בענבי טלי יש מגוון חקלאים, משקים קטנים וגדולים, ובכל זאת משתפים פעולה ורואים בביחד ערך קהילתי, ולא רק אמצעי כלכלי.
הכי מאתגר
חוסר הוודאות. בכל שנה אתה נדרש להשקעה גדולה מאוד ללא שום הבטחה כמה יבול יהיה בסופו של דבר ומה תקבל תמורתו.
זן הענבים שהם הכי אוהבים
בעונה אוכלים המון ענבים, לא יכולים לעבור בכרם בלי לטעום קצת, שניהם אוהבים בעיקר את הסייבל אבל במשפחה אוהבים יותר את הסקרלוטה והאוטום קריספ, טוב כל אחד בשל בזמן אחר אז אפשר גם וגם (:
שיתוף
סיפורים נוספים של מגדלים
אבי דיאמנט
הוא הגיע ללכיש בעקבות האהבה לאורלי, אחר כך התאהב גם בחקלאות, לדעתו הזן המנצח זה אוטום קריספ
רן נאמן
כילד הוא לא דמיין שיהיה חקלאי אבל אחרי 20 שנה באינטנסיביות של תל אביב הספיק לו! ובבחירת זן הענבים המועדף הוא "הולך עם הזרם"