משפחת שריג
מרים ושלמה באו ללכיש לאחר מות אחיו של שלמה, כיום ניצן מחדשת את המשק, "לנהל משק חקלאי כאישה, זה לא קל אבל אני אוהבת את ההשתנות והאתגר, אין יום שדומה לקודמו…"
נורית ויצו כהן
חקלאים כבר 65 שנה
נורית וייצו הם "מהמייסדים", עושים חקלאות כבר 65 שנה, ניסו כבר את כל סוגי הגידולים כמעט אבל הענבים "ניצחו" את כולם, הם אוהבים את כל זני הענבים, השאלה מה אומרים במשפחה…
לגור בלכיש
הם פה מההתחלה! יצו בא כחייל כשלכיש עוד היתה היאחזות, נורית הגיעה מיד אחרי הצבא, כשנכנס לחדר האוכל עיניהם הצטלבו ומאז הם ביחד!! 63 שנים, לאורך השנים גידלו ירקות, כותנה, כבשים, אגסים, פרחי שעווה ועכשיו רק ענבים. התחילו מ-5 דונם, כיום יש 100 דונם.
הפסקת קפה
קפה ראשון לחוד, יצו עם הזריחה, נורית אחרי, אבל ארוחת בוקר תמיד תמיד ב 8.30 ביחד כשנורית גוררת את עגלת ההגשה הישנה, עמוסה בכל טוב.
הכי אוהבים בחקלאות
נורית: לעבוד יחד. יצו: ולראות בכל שנה את ההתחדשות של הטבע, כמו לידה מחדש.
מילה על העתיד
לצערם אף אחד מהילדים לא בחר לגור בלכיש אבל הם גאים מאוד במושב ובחלקם בהקמתו, וכשיצאו לפנסיה? צוחקים.. הם בני 83-84, רק רוצים להמשיך יחד להגשים את החלום.
הכי מאתגר
נזקי טבע (אמרו פה אחד) ברד, שרב, השנה הסופה הגדולה הרסה להם את החממה.
זן הענבים שהם הכי אוהבים
הם אוהבים את כל זני הענבים אבל המשפחה אוהבת הכי הכי את האוטום קריספ, למה? אי אפשר להסביר, צריך לטעום…
שיתוף
סיפורים נוספים של מגדלים
אבי דיאמנט
הוא הגיע ללכיש בעקבות האהבה לאורלי, אחר כך התאהב גם בחקלאות, לדעתו הזן המנצח זה אוטום קריספ
רן נאמן
כילד הוא לא דמיין שיהיה חקלאי אבל אחרי 20 שנה באינטנסיביות של תל אביב הספיק לו! ובבחירת זן הענבים המועדף הוא "הולך עם הזרם"